החלטה בתיק עת"מ 25722-05-13

1. בפני בקשה לצו ביניים האוסר על המשיבה 1 (להלן-העיריה) לנקוט בהליכים כנגד המבקשים לפי חוק עזר תל-אביב (מבנים מסוכנים) תשס"ב-2001 (להלן-החוק(, ובכלל זה להימנע מאטימת בית הכנסת ברחוב ביאליק 19 תל-אביב, וכן לאסור על העיריה לפנות את המבקשים מבית הכנסת.

זאת, במסגרת עתירה בה נתבקש לבטל את החלטת העיריה הנ"ל ולאפשר לעותרים לתקן את המבנה כדי שיחדל להיות מסוכן מבלי להורות על פינויו .

יש לציין שבשנת 2010 הוכרז המבנה כמבנה לשימור.

2. בבקשה לצו הביניים נטען כי מדובר בבית כנסת שמתפללים בו עשרות שנים ,כאשר מר אלכסנדר שוב מי שהוריש לבעלים הנוכחיים שליש מהזכויות בנכס, חתם עם בית הכנסת על הסכם לפיו יותר לבית הכנסת ולהשתמש במבנה כדייר מוגן וכן בשנת 1994 מר משה שוב המחזיק בשליש נוסף מהזכויות בנכס התחייב ונסכים שהמתפללים ימשיכו להשתמש בבית הכנסת.

יש לציין ולהדגיש שהמבקשים-העותרים לא צירפו לבקשה ולעתירה את הבעלים של הנכס .

3.בתאריך 2/5/13 הוצא על ידי העיריה מכוח החוק צו שמדובר במבנה מסוכן ויש לפנותו ולאטמו עד לשיקומו המלא (להלן-הצו),עקב היותו מהווה סכנה מיידית למחזיקים ולציבור.

4.  לטענת המבקשים, לא היה מקום לנקוט בצעד כה דרסטי של פינוי וניתן ליתן צו המורה על תיקון הפגמים בלבד, שכן תיקון המבנ אינו מחייב את פינויו ואין סכנה מיידית במצב בית הכנסת,תוך הסתמכות על חוות דעת מהנדס מטעמם.

5. ביום 13/5/13 ניתן על ידי צו ארעי לפיו בית הכנסת לא ייאטם והמבקשים לא יפונו ממנו עד להחלטה בבקשה לצו הביניים.

6. מתברר שהמבקשים עשו דין עצמי ובניגוד לצו מכוח החוק ,בלא כל רשות או הסכמה מהבעלים ו/או מבית המשפט,בלא היתר בנייה או אישור כדין לביצוע העבודות,  ובלא שביקשו רשות כזו, ולמרות שבעתירה התבקש סעד של ביצוע תיקונים על ידם כדי שהמבנה לא יהיה מסוכן, ביצעו עבודות תיקון בנכס ,כדי להכשירו.

משנודע הדבר לבעלי הנכס פנו בדחיפות לבית המשפט בבקשה לצרפם כמשיבים לעתירה ולעצור את העבודות, וביום 20/5/13 הוריתי בהחלטה על הקפאת המצב ועצירת העבודות והפעולות שבוצעו וביום 26/5/13 צירפתי את בעלי הנכס כמשיבים כמי שעלולים להיפגע אם תתקבל הבקשה/העתירה וכמי שנוכחותם דרושה. כן הוריתי בהחלטתי כי העיריה תבחן על ידי הגורמים המקצועיים מטעמה את מצב הנכס המעודכן לאחר ביצוע העבודות על ידי העותרים והאם הוסר הסיכון ויש עדיין צורך באיטום/פינוי המבנה . כן הוריתי כי עד להחלטה בבקשה לא ייכנס איש לבית הכנסת שלא ייאטם ולא יבוצעו בו עבודות/פעולות עד להכרעה בעתירה.

יש לציין גם שהבעלים של הנכס פנו לבג"צ והגישו עתירה שלא מאפשרים להם לבצע את עבודות השיקום ושהמשטרה והעיריה לא פועלות אפשר להם את ביצוע העבודות למרות התנגדות הפולשים

7. ביום 28/5/13 ניתנה הודעת העיריה לפיה לאחר בדיקת הנכס על ידי המהנדס של המבנים המסוכנים נמצא שלמרות העבודות שבוצעו שלא כדין על ידי העותרים עדיין ישנה סכנה של התפרקות ונפילת גושי בטון מהתקרה וישנה סכנה מוחשית לבטחון ומדובר כיום באתר בניה שיש לפעול לגביו בהתאם לצו והוראות מחלקת השימור.

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אני דוחה את הבקשה לצו הביניים.

לטעמי, סיכויי העתירה הינם נמוכים שכן לכאורה לעותרים אין כלל מעמד והם פועלים בניגוד לפסקי דין חלוטים קודמים בהם נקבע שאין למתפללים, גם אם אחרים ולבית הכנסת כל זכויות בנכס.

כך, העותר  1-ועד בית הכנסת ,המייצג כביכול את ציבור המתפללים אינו אישיות משפטית כלל והעותר 2 הינו לכאורה פולש המתגורר בבני ברק ומתפלל בבית הכנסת בשבתות וחגים.

זאת ועוד, כבר בפסק דין מיום 31/10/99 נקבע על ידי כבוד השופטת חיות בבית משפט השלום בתל-אביב, בת.א 29370/91 כי נאסר על הנתבעים בתיק זה או מי מטעמם ו/או מהרשאתם להשתמש בנכס ועליהם לסלק ידם ממנו ,כשאין מקם לטענת ההרשאה והשימוש בנכס ,תוך דחיית הטענה לדיירות מוגנת ושמדובר ברשיון חינם מכללא שבוטל כדין ושאין תוקף להרשאה שניתנה כביכול ושההסכם עם האב לא מקנה זכות כלפי התובעת בעלת הנכס.

הערעור על פסק דין זה נדחה בע"א 1839/94 בבית המשפט המחוזי בתל אביב ,תוך שנאמר שאין לנתבעים כל זכות בנכס והם אינם יכולים להסתתר מצחת לאיצטלה של בית כנסת,כשלא מדובר בעמותה או גוף משפטי שניתן לפעול כנגדו.

בפסק דין נוסף שניתן בתביעת הבעלים כנגד פולשים נוספים בתיק אזרחי 023926/99, מיום 29/2/04 על ידי כבוד השופטת פינצוק בבית משפט השלום נקבע שוב, שבית הכנסת אינו אישיות משפטית ושאין לו זכויות דיירות מוגנת ונדחו שוב הטענות לגבי הרשאה מהבעלים וניתן צו לפינוי הנכס .

ערעור על פסק דין זה נדחה בהסכמה ביום 8/9/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בע:"א 2191/04.